כשהסלסה נכנסה לנו לדם

ערכו ניסוי קצר ומעניין – צפו בסרט החתונה של ההורים ולאחר מכן בסרט החתונה של החברים שהתחתנו במהלך השנים האחרונות ותגלו שלא רק הבגדים שונים אלא גם הריקודים. אם בעבר מוסיקה לטינית הייתה מגרשת את הרוקדים מהרחבה ומשאירה עליה שניים שלושה משוגעים לדבר, הרי שכיום אין חתונה שמכבדת את עצמה שלא תשלב כמה שירי סלסה קצביים ותאפשר לחוגגים לרקוד את הקצב המשכר.

אפשר לומר הרבה על כניסת הסלסה למיינסטרים של סצינת הבילוי בארץ, אבל כבר כמה שנים שבכל עיר, יישוב, קרייה וקיבוץ יש מפגשים קבועים של ריקודי סלסה – במסגרת מועדוני לילה, קורסים איכותיים, שיעורים במתנ"סים ואפילו בבתי ספר. לסלסה על מגוון הסגנונות שלה ושאר המקצבים הלטיניים יש קהל קבוע ונלהב של אלפים, שחלקם מגיעים כמה פעמים בשבוע למועדונים וחלקם מסתפקים בשיעור שבועי.

ישנם הטוענים שהגל הלטיני ששטף את תעשיית הבידור בתחילת שנות ה – 2000 הוא האחראי להתפרצות המקצבים הלטיניים לרחבות הריקודים, אבל האמת היא שעוד לפני כן כבר היו מספר מקומות בארץ שהקפידו לשלב שירים בקצב הסלסה בערבי ריקודים סלוניים וריקודי שורות, שלא לדבר על מקומות שהקדישו ערבים קבועים בשבוע ללימודי סלסה ומייד אחריהם ערב שלם של מוסיקה לטינית.

לסלסה יש כמה יתרונות – מעבר לכך שמדובר בריקוד מהנה, משחרר, אנרגטי וחושני לעתים. כל אחד יכול ללמוד , אפשר להתחיל בכל גיל, לא חייבים להגיע עם בני זוג קבועים, להיפך. קל מאד לרקוד עם אחרים וניתן ללמוד הרבה דווקא מרקדנים שונים.
מה שבטוח הוא, שאחרי שנכנסים, לא מבינים איך לא גילינו את זה קודם, והסלסה הופכת להיות חלק חשוב ומהנה בשגרת היומיום.